נקודת מבט ישראלית
בהמשך למחקרים בינלאומיים, בסוף 2013 בוצע לראשונה סקר גם בישראל בקרב 431 נשים ו-256 גברים. מטרות הסקר היו לבחון את ההשפעה של אטרופיה נרתיקית על האינטימיות ויחסי המין בזוגיות וכיצד תורם טיפול הורמונלי מקומי וסיסטמי לשיפור אטרופיה נרתיקית, המוביל לשיפור האינטימיות ויחסי המין בקרב בני זוג. הסקר בוצע ע"י מכון המחקר פרמהקווסט, באמצעות שאלונים אינטרנטיים.
מי ומה בסקר:
נשים-
• בגילאי 55-70 (גיל ממוצע 60)
• שנה לפחות לאחר מנופאוזה
• נמצאות במערכת יחסים אינטימית עם בן זוג
גברים –
• בגילאי 55-70 (גיל ממוצע 64)
• בנות זוגן נמצאת לפחות שנה לאחר הכניסה למנופאוזה והם נמצאים במערכת יחסים אינטימית.
תוצאות הסקר
בממוצע כל אישה דיווחה כי סובלת
מ-2.25 תסמינים הקשורים
לאטרופיה נרתיקית:

אטרופיה נרתיקית משפיעה הן על נשים לאחר גיל המעבר והן על בני-זוגם:
השפעת הטיפול ההורמונלי על היחסים בין בני הזוג בישראל :

בישראל חיות כעת מעל למיליון נשים לאחר גיל המעבר. נשים אלו מהוות 26% מאוכלוסיית הנשים. מהמחקר עולה כי אטרופיה נרתיקית, משפיעה באופן דומה על שני בני הזוג. פירוש הדבר, שאטרופיה נרתיקית משפיעה למעשה על למעלה מ-2 מיליון גברים ונשים במדינת ישראל. הגברים ידעו לציין, שבנות זוגן סובלות מאטרופיה נרתיקית.
על רקע השיעור הגבוה של נשים לאחר גיל המעבר, הסובלות מאטרופיה נרתיקית, יצא האיגוד האמריקאי של גיל המעבר בקריאה לציבור הרופאים, ליזום ולשאול באופן אקטיבי כל אישה סביב גיל המעבר ולאחריו על נוכחות תלונות הקשורות לאטרופיה נרתיקית. כמו כן, מציין האיגוד הנ"ל כי הטיפול האפקטיבי באטרופיה נרתיקית הוא הורמונלי בלבד (מקומי או סיסטמי).גם האגודה הישראלית לגיל המעבר אימצה את נייר העמדה האמריקני, הקורא לפניה אקטיבית של הרופאים לנשים בגיל המעבר. על רופאים וצוותים רפואיים להיות מודעים לנושא, ליזום לשאול ולשוחח על תסמיני אטרופיה נרתיקית ובעיקר סביב תלונות על צריבה במתן שתן, או דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן.
